פרג' שירותי תוכן

כתבו אליי עברית בבקשה (לפעמים) – מתי כדאי לבחור בחלופה העברית, ומתי להישאר עם האנגלית?

ביום העצמאות האחרון, אני ואשתי נסענו לנופש בצימר בצפון. אחרי הצ'ק אין, בעלת הצימר הסבירה לנו את כל מה שחשוב לדעת בדרך לנופש רומנטי ואינטימי: אופן הפעלת הג'קוזי, טיפולי הספא בסביבה, הסיסמא ל-Wi-fi ועוד. בזמן שאני מנסה לחקור את מכשיר ה-DVD וערימת הדיסקים הסמוכה אליו – את הדיסק און קי עם הסרטים שהכנתי בבית שכחתי בבית, ובטלוויזיה לא היו VOD או אפשרות לסטרימר – עלתה השאלה מה אפשר לעשות בעצמאות כדי לחוש את אווירת החג, לנוח ולהשתחרר מהסטרס. "ההופעה הכי אטרקטיבית היום היא של התקווה 6 באמפי גולן", היא הכריזה. "אממ… התקווה 6. מעניין", חשבנו והכנסנו את ההופעה למסלול.

כמה שעות אחר כך, ה-GPS הוביל אותנו לאמפי. חשבנו שהגענו באיחור, אבל מסתבר שהמופע עוד רחוק מלהתחיל. תפריט החימום כלל קאברים מוזיקליים, נאומים מייגעים, קליפ של להקת "ְשלווה", דאנס באטל בינוני, קטעי ראפ חביבים ושלל בדיקות סאונד ובלאנס. תוך כדי, הבנו שהלהקה נבחרה על ידי תושבי הצפון בסקר אינטרנטי בפייסבוק מכיוון שהיא לדעתם "הכי ישראלית" (לא מפתיע בהתחשב בעובדה שללהקה אלבום מצליח וסינגל בשם "הכי ישראלי", שנטחן ביום העצמאות). בדיליי של בערך שעתיים המופע סוף סוף החל. הלהקה עלתה לבמה ונתנה אחלה שואו, שהשאיר אצלי חשק לעוד. לכן שמחתי מאוד להיתקל ב"התקווה 6" שוב, אחרי כמה שבועות, בלא אחר מאשר פוסט בעמוד הפייסבוק של האקדמיה ללשון העברית. כי אתם מבינים, אולי טבעי שהלהקה "הכי ישראלית" תעסוק בשיריה גם בשפה העברית, ובעיקר לשינויים שהיא עוברת בשנים האחרונות.

ב"העברית החדשה", הסינגל האחרון של "התקווה 6", מתייחס הכותב וסולן הלהקה, עמרי גליקמן, לתופעה שכולכם מכירים: השימוש המאסיבי שלנו במילים ובצירופים בלועזית בדיבור שלנו. "או מיי גאד, שפה קשה / העברית החדשה / אנ'לא מבין את המבטא / דבר אליי עברית בבקשה", שר גליקמן. תוך כדי הוא שוזר במילות השיר עשרות מילים וביטויים בלועזית שרובם פשוט יותר נפוצים מהחלופות שלהם בעברית (אם בכלל יש כאלה). בראיונות אחרי הוצאת הסינגל הסביר גליקמן שאינו בא לבקר את השימוש בלועזית אלא להצביע על תופעה שסוחפת את כולנו – כולל אותו. "השיר הזה נולד כאשר פתאום שמתי לב שחצי מהמילים שאני משתמש בהן בכלל לא בעברית", הוא סיפר בראיון ל"ישראל היום". "אנחנו כל הזמן משלבים מילים באנגלית שנשמעות לנו כבר חלק מהעברית, וזה מרגיש לנו כל כך טבעי. עלה לי רעיון לרכז את כל המילים האלה ולכתוב שיר. ככה אנחנו מדברים, זו העברית החדשה".

אנחנו גם כותבים ב"עברית החדשה". בפסקאות הראשונות של הטקסט שאתם קוראים בזה הרגע הכנסתי בכוונה, אבל בלי יותר מדי מאמץ, עשרות ביטויים לועזיים שמתארים את החוויה (האמיתית!) שעברנו בטיול בצפון. אבל האם בעת כתיבת תוכן בעברית זה נכון להתבסס על האנגלית, או שמא כדאי להעדיף את החלופות העבריות?

 מה הופך את ה"עברית החדשה" לשפה קשה?

אולי מתבקש שכותב תוכן בעברית, שעוסק במילה הכתובה לפרנסתו, יקדש את העברית ויקפיד על שימוש תדיר בחלופות כחול לבן. אבל זה לא כזה פשוט, גם מכיוון שקיים קושי בהטמעת מילים חדשות בעברית. ישראל היא מדינה רב תרבותית הידועה בהיותה "כור היתוך", מדינה המושפעת בתחומים רבים ממדינות שונות בעולם יותר משהיא משפיעה עליהן. הרי אם מגיעה אופנה חדשה מהעולם, היא תיקרא בשם הלועזי. עד שיוחלט על חלופה עברית, אם יוחלט, עלול להיות קשה הרבה יותר להטמיע אותה. הישראלי בנוסף נחשף כיום לטקסטים תרבותיים מכל קצוות תבל, ולכן לומד מילים, מונחים וסלנג. כאשר הוא גולש באינטרנט, הוא עשוי להיתקל בכל אותם קיצורים מוזרים שהפכו לשפה בפני עצמה, בעיקר בקרב בני נוער.

אחת המטרות העיקריות של כתיבת תוכן היא… ובכן – לכתוב טקסט שיהיה קריא וברור. למרות שיש חלופות עבריות מוצלחות בחלק מהמקרים, שמבטאות את מהות המושג וגם קליטות, לא תמיד כדאי להעדיף את העברית רק בשם העברית. בכך אנחנו עלולים להסתכן בטקסט שיהפוך לקריא פחות מבחינת קהל היעד, עבורו הרי הטקסט נכתב. אם נחזור לשיר "העברית החדשה", אפשר לשאול האם הייתם מבינים מה היה שר גליקמן אם היה מחליף את המילים הלועזיות בחלופות העבריות? סביר להניח שהאדם הישראלי הממוצע ששם משפחתו אינו קור היה מצליח לפרש חלק מהמילים, אבל ממש לא את כולן.

נסו להבין למשל את המשפטים הבאים:

  •      "הבוס הודיע שאנחנו עושים עיתוק לגרמניה"
  •   "אמא, אני רוצה נזום!"
  •      "נפתלי בנט עשה בעברו הנפק"
  • ·    "ליברפול נתנה מגור לברצלונה! 0-4! YNWA"
  • ·    "ביבי שוב מתכנן סחריר"
  • ·    "נרשמתי לקורס בוננות"
  • ·    "מלצר, אני רוצה להזמין כתיתה"
יכול להיות שהבנתם את הכוונה הכללית במשפטים בגלל הקונטקסט, או אפילו זיהיתם חלק מהמילים. אבל הנחת המוצא שלי היא שהמשפטים היו ברורים יותר לקהל הרחב אם הייתי עושה שימוש במונחים "ג'ט לג", "רילוקיישן", "אקזיט", "נוקאאוט", "פירסינג", "ספין", "מדיטציה" ו"שניצל" בהתאמה. כמובן שאפשר תמיד להוסיף בסוגריים או להסביר בדרך אחרת בטקסט את פירוש המילה, ואכן זה מתבקש בחלק מהמקרים. הבעיה היא שיותר מדי הסברים ופירושים במהלך הטקסט עלולים לפגוע ברצף הקריאה.

כתיבת תוכן בעברית
לא תמיד מומלץ להפנות את הקוראים שלכם למילון

ויש גם את העניין הפשוט, לכאורה, של קידום אתרים אורגני (אותו רבים מכנים פשוט SEO, אפרופו לועזית). ידוע שכיום מאמרי קידום מובהקים צריכים להיות איכותיים ולהיכתב עבור בני אדם ולא מנועי חיפוש. אלא שבכתיבה לאינטרנט אנחנו מעוניינים שאנשים יוכלו להגיע למאמר בחיפוש אינטרנטי, עם או בלי קשר למילות המפתח המרכזיות שנבחרו. אפשר לשער שבלא מעט מקרים המילים המחופשות יותר – ולכן המומלצות יותר לשימוש – תהיינה המילים הלועזיות המוכרות ולא החלופות העבריות, כפי שצפוי לעלות בבדיקת שכיחות מילות חיפוש. מפרסם, בעל אתר או כותב תוכן יעדיפו במצבים אלו לא לקחת סיכון, אלא לבחור במה שאנשים יותר מחפשים.

סלנג במהלך כתיבת תוכן בעברית: מחוץ לבית ספרנו?

האמת היא שקשה להעניק תשובה חד משמעית לשאלת השימוש בעברית לעומת החלופה האנגלית. הקונטקסט קובע, וגם המילה הספציפית וקהל היעד. אחת המשימות הראשונות שאני מבצע מול לקוח חדש היא לחקור סוגיות מהסוג הזה, שצפויות להשפיע גם על הסגנון: כך למשל אני מקפיד לעבור על הטקסטים הקיימים באתר הלקוח, אם יש כאלו, כדי להבין את ה"שפה" שהוא מדבר בה. יש מקרים בהם האנגלית מנצחת ביג טיים ואפילו מהווה דרישת חובה. לאחרונה כתבתי פוסט עבור המגזין של STINGTV, שעל פי הדרישות היה צריך להיכתב בראש צעיר: סגנון קליל, סלנג, כפי שמדברים צעירים. מצד שני, בכתבות סקירה על יעדי תיירות ברחבי העולם שהפקתי עבור חברה מובילה בתחום, בקשת הלקוח הייתה לטקסט רשמי ונטול סלנג, הן בעברית והן באנגלית.

בהערכה גסה מאוד, אפשר לטעון שככל שהטקסט הוא "רשמי" יותר, כך העדיפות יכולה להיות לשימוש בשפה גבוהה – וחלופות בעברית עונות לא פעם על התנאי הזה. זו הסיבה שחלק מהפרסומים הרפואיים יכללו שמות של מחלות ומצבים רפואיים בעברית, גם אם השמות הלועזיים הם שגורים יותר. מנגד, כאשר פונים לקהל צעיר או משווקים עבורו דבר מה, אופציית השימוש בסלנג ובמילים האנגליות עשויה להפוך להיות למתבקשת יותר. עד לרמה של טקסט שנראה כאילו נכתב על ידי סטטיק, ליהיא גרינר או נועה קירל. וזו לא בהכרח טעות.

עולם האינטרנט הכניס מילים חדשות ללקסיקון. בלועזית

לרוב המילים יש תחליף. אבל האם הוא תופס?

השפה העברית הייתה רדומה במשך כאלפיים שנה וקמה לתחייה בעיקר בזכות אחד, אליעזר בן יהודה. מאז היא המשיכה להתפתח, אבל לא תמיד היא מדביקה את קצב המילים שמתווספות לשפות העולם. שאלה מרכזית שצריכה להישאל תמיד היא מהי החלופה הספציפית המוצעת בעברית. הרוב המוחלט של התחליפים השתרש הרי, כי בכל זאת יש לנו שפה משל עצמה. מצד שני, כפי שכותב רוביק רוזנטל בבלוג המצוין "הזירה הלשונית", יש מאות מילים בלועזית שפשוט אין להן תרגום בעברית. הקושי, לדברי רוזנטל, הוא בעיקר במונחים שכוללים בצורה הלועזית יסוד מופשט שהולך לאיבוד בתרגום. בהרבה מקרים המילה העברית "עוברת ליד", אבל מפספסת מעט מהמשמעות המקורית ולא קולעת בול. "אידיאלי", "אינדיבידואלי", "ליברלי" ו"סובייקטיבי" הן רק חלק קטן מהמילים האלה.

מנגד יש חלופות שיכולות להיות מוצלחות אם נכיר אותן ולא נהיה ציניים לגביהן. קל לגחך על האקדמיה ולטעון "זה אף פעם לא יתפוס", או לצקצק בלשון שהמילה המוצעת "מוזרה מדי". זהו אכן המצב במקרים שונים, אבל לפעמים חשוב לתת צ'אנס. גם אם לא משתמשים בחלופה העברית, רצוי לפחות להכיר אותה. בתור כותבי תוכן, חשוב לדעתי שכן נקפיד לבחור מפעם לפעם בחלופות העבריות, גם אם מסתכנים במשפט אחד שיהיה פחות ברור, או בצורך להסביר למה התכוון הכותב. כך אנחנו, כותבי התוכן, נוכל לסייע בהטמעת השפה העברית.
האם המהפכה תתחיל מכותבי התוכן? 

ככל שיש יותר כלים, לכותב ולקורא גם יחד, כך הטקסטים צפויים להיות עשירים יותר. כיום נעשה מאמץ מבורך להנגיש את השפה העברית וכללי הלשון לקהל הרחב. חשוב בעיניי להיחשף לבלוגים העוסקים בשפה העברית, לעמוד הפייסבוק של האקדמיה (אם לא סימנתם עדיין לייק, זה חובה), "לשחק" מדי פעם עם אתרים דוגמת החלופון, לקרוא טקסטים ברמה גבוהה יחסית, לפתור תשבצים ועוד. כל מה שלגיטימי מבחינתכם. אם יש לכם מזל, תיתקלו גם בתקשורת ההמונים בכמה תחליפים: רון קופמן מספר בתשדיר רדיו לחברת ביטוח על "מחירי לואו קוסט", ומציין מיד לאחר מכן את הפירוש העברי: "חסך". או אסף אשתר, שבמשימת התוכן השיווקי ב"הישרדות VIP" מדגיש כי את הפרס המפנק – מוצרי קוסמטיקה וטיפוח – יש להגות "מיני תשפורת". זהו לא סוג השיח הנפוץ בתוכניות מסוג זה, אבל מדי פעם מפיצים בהן גם ידע.

השימוש במילים לועזיות אינו מסכן לדעתי את השפה העברית ולא פסול מיסודו, אבל האמת היא שיש לנו שפה נהדרת. גם אם לפעמים היא קשה. אז כתבו אליי (גם) עברית, בבקשה!

אהבתם? או מיי גאד, אז תעשו שייר לפוסט!

ליאור פרג'

כתב, עורך, מקים אתרי וורדפרס, מנהל מדיה חברתית, ובקיצור - איש תוכן מ-א' ועד ת', בפרינט ובדיגיטל.
בעל תואר שני בתקשורת, תואר ראשון בקולנוע ותעודת עיתונאות.
נשוי ליפית ואבא לנויה. אוהד את אלופת אנגליה ליברפול, חובב סרטי אימה וספרי מתח, רקדן פיצוצי ומסמר הערב בכל מסיבה.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט
Call Now Buttonבואו נדבר